לפי הערכות מקצועיות מבוססות, קיימת סבירות משמעותית לרעידות אדמה בישראל במהלך המאה ה-21. אזור ישראל ממוקם על השבר הסורי-אפריקני, גבול בין הלוח הטקטוני הערבי והלוח של סיני-ישראל, מה שמגביר את הסיכון הסייסמי ביישובים לאורכו, ובמיוחד לאורך הערבה, ים-המלח, בקעת הירדן והגליל העליון.
אירועים סייסמיים חזקים תועדו באזור כבר במאות הקודמות: רעידת האדמה בצפת בשנת 1837, ובאזור ים-המלח בשנת 1927. למרות שלא ניתן לחזות מתי תתרחש רעידת האדמה הבאה, ההיסטוריה והגיאולוגיה מעידים על הצורך בהיערכות מתמשכת.
במרבית המקרים, הפגיעות הקשות ברעידות אדמה נגרמות כתוצאה מקריסת מבנים ולא מהתופעה הטבעית עצמה. תשתיות לא מחוזקות עלולות לקרוס תוך שניות: מבנים, גשרים, כבישים, ואף מתקנים תשתיתיים כגון סכרים או תחנות כוח. לכן, עיקר המאמץ מתמקד בהגברת עמידות המבנים והקפדה על תקנים מחמירים.
|